top of page
SH_G5076 copy.jpg

יעל שכנאי, מו"לית, עורכת, סופרת ומנחת סדנאות כתיבה.

שכנאי כותבת כמו קולנוע, כך הגדיר אותה אחד המבקרים הספרותיים, לא פלא, איפוא, ש"ילד רע" הראשון מבין השניים, שיצא ב 2017 בהוצאת כנרת זב"מ דביר, נמצא בימים אלה אצל אחד התסריטאים הבכירים בארץ, בעיצומו של כתיבת תסריט לסדרה המבוססת על הספר. יעל שכנאי כותבת על נושאים חברתיים וגם אישיים וכאלה שקשורים לעולם האמנות. היא מצלמת בעיניה ובנפשה, אנשי שוליים, כאלה שהזרקור אינו מופנה אליהם בחיי היומיום של כולנו, ומפנה את אלומת האור אליהם, נכנסת לפינות הכי סודיות בנפשם, שאליהם היא מכניסה את קוראיה המוקסמים.

בספרה "חדר חושך", שכנאי "מקימה לתחייה" את דמותה המרתקת והאניגמטית של ויויאן מאייר, צלמת רחוב מחוננת שהתגלתה לאחר מותה ב 2002, וזכתה לתהילת עולם, עם תערוכות צילומים וגלריית ענק על שמה בניו יורק. גם כאן, ניכרת יכולתה של יעל שכנאי לכתוב רומן המתבסס על דמותה של אישה מסתורית ומוכשרת (סרט דוקו עליה ניתן לצפייה ביוטיוב: "Finding Vivian Mayer"), רומן עם דמויות שנשענות על סיפור חייה של מאייר אך הן שונות ממנה ורק שואבות מאופייה ותכונותיה. כל זאת כדי לנסות לפענח את חידת אישיותה. זהו רומן בשני קולות, של מישל (המבוססת על דמותה של ויוויאן מאייר) ושל איתן, דתל"ש, חובב אמנות וציור, סטודנט למתימטיקה ועובד לפרנסתו גם כמאבטח בדיזינגוף סנטר וגם כצייר דיוקנאות במדרחוב נחלת בנימין בימי שישי. גם כאן, לפנינו ספר קולנועי, שנפרש לעיני הקורא כסרט עלילתי רחב יריעה, שהביקורות פינקו ושיבחו:

"...שכנאי אינה סופרת שְׂבֵעָה, היא אינה יושבת על הפטנט. היא סקרנית ומתחדשת שעושה דרך ראויה ומרגשת בספרות, וחשוב מאוד להדליק זרקור על עשייתה הספרותית בתוך חדר-חושך-מִצְרַיִם הזה שנקרא עולם המו"לות הישראלית, שבו חדשות לבקרים יוצאים לאור כותרים בתחומי הפרוזה, השירה והמסה, ובעצם נשארים עמוק-עמוק בעלטה בחדר החושך."

רן יגיל, סופר, עורך ומבקר ספרות 

"ילד רע" עוסק במשפחה נורמטיבית ממעמד בינוני, המתגוררת בחיפה. האם אווה, היא גיורת גרמנייה ומשמשת עובדת סוציאלית במחלקה אונקולוגית ילדים בבית חולים. בעלה עוסק בהדרכת ספורט הסיף. השניים חיים בנחת ובשלווה עם שלושת ילדיהם, נדב חייל בן 19, והתאומות רותם וניב בנות ה- 16. בוקר אחד מתדפקים שוטרים על דלת הבית ועוצרים את נדב בחשד לרצח שבוצע שנתיים קודם לכן, בהיותו קטין, רצח שעד כה לא פוענח. הבית על גלגלים, ההורים והאחיות בטוחים שמדובר בטעות במעצר, אך נדב מודה ונשפט למאסר של 24 שנים. שכנאי עוסקת בספר בקורותיה של משפחת הרוצח, המסופרים בגוף ראשון מפיה של אוה, אֵם המשפחה. הספר מטלטל את הקורא, נוגע בנימים אישיים ולאומיים, תוהה על קיומו של גֵן הרוע, בהתייחס למוצאה הגרמני של האֵם ומוביל את הקורא בדופק הולם מסערת נפש, עד לסופו.

מן הביקורת:

"...שכנאי מכניסה אותנו הקוראים לעולמה של משפחה מפוררת, שפעם הייתה מאושרת וכעת נשענת על רסיסי זיכרונות. היא עושה זאת בחמלה וברגישות ומיטיבה לתאר אירועים בנליים ויומיומיים בצורה מרתקת. את הספר סיימתי ביומיים, אבל נראה שהמחשבות עליו לא יעזבו אותי באותה מהירות."

 

מאירה ברנע גולדברג, סופרת ומנחת סדנאות כתיבה, "מקור ראשון"

bottom of page